החלטה בתיק רע"א 4468/13

1.         למקרא בקשת הרשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט א' אורנשטיין) מיום 9.6.2013 המלצתי לצמצם את גדריה, כאמור בהחלטתי מיום 26.6.2013. המבקשת עשתה כן, כאמור בהודעתה מיום 27.6.2013: "החברה [המבקשת] מקבלת את המלצתו של בית המשפט... כך שבקשת רשות הערעור תתמקד בטענות המתייחסות להוראת בית המשפט קמא, במסגרת החלטתו מיום 9.6.2013... המחייבת את החברה [המבקשת] למכור כמחצית מהחזקותיה בכלל ביטוח עד ליום 22.8.2013...". בו ביום אפשרתי למי מבין המשיבים שיחפוץ בכך, להגיש תגובה קצרה לבקשת רשות הערעור 'המתוחמת' (סעיפים    169-161 לפרק ז' של הבקשה, בעמוד 29).

2.         לאחר שעיינתי בשנית בבקשה 'המתוחמת' כאמור, ונתתי דעתי על נימוקיה ועל אלה שבאו בתגובות המשיבים 7-1, 9, 15, 17 ו-26 שהוגשו אתמול, הגעתי לכלל מסקנה, לא בלי התלבטות, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. על יסוד הנימוקים שיובאו להלן, אין לדעתי מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי יש לקצוב את מועד מכירת מניותיה של חברת כלל ביטוח עד ליום 22.8.2013.

3.         בית המשפט המחוזי התייחס בהחלטתו מיום 9.6.2013 לעמדת המבקשת לעניין מקורו העיקרי של התזרים הצפוי, והורה כך: "לפיכך, החלטתי לאפשר לחברת פיתוח למצות את תוכנית המימוש ב'כלל ביטוח', או כל נכס אחר, ושיהיה בכך כדי להבטיח תזרים ברמת ודאות גבוהה לשרת חובותיה עד תום שנת 2014. כאמור, גם לפי חוות דעת המומחים, אמורה עסקת המכירה לצאת אל הפועל בשבועות הקרובים, ויש עוד לתת את הדעת לכך, שלאחר ההתקשרות בהסכם, יידרש אישור הממונה על הביטוח שיארך מספר חודשים. לכן, אני קוצב את פרק הזמן להסכם מכירת מניות כלל ביטוח עד ליום 22.8.2013 . חברת פיתוח  תודיע לבית המשפט עד לאותו מועד, האם נחתם הסכם למכירת מניות ב'כלל ביטוח', וככל שכן, תמציא פרטים מלאים בעניין". למקרא האמור, שוכנעתי כי ההחלטה לקצוב את פרק הזמן למכירת מניותיה של חברת כלל ביטוח אכן מתחשבת בכלל השיקולים הצריכים לעניין, ואלה בין יתר הדברים שנאמרו שם: "נקודת האיזון, לטעמי, המעוגנת בממצאים השונים השזורים בהחלטה, תלויה בעיקר ביכולת חברת פיתוח לממש את נכסיה, כך שיובטח תזרים ברמה הנדרשת...".

4.         נתתי דעתי גם על כך שפרק הזמן האמור להשלמת הסכם מכירת המניות יכול לכאורה להפחית מערכה המיטבי של העסקה, ובכך להביא לכדי פגיעה בכלל הצדדים המעורבים, ואולם בנסיבות העניין דנן אינני רואה בשלב זה סיבה טובה להעניק למבקשת ארכה. כפי שחיוויתי דעתי בהחלטה מיום 26.6.2013, השאלה המרכזית היא למעשה שאלת הסולבנטיות של המבקשת, שאלה אשר טרם הוכרעה על-ידי בית המשפט המחוזי. על פני הדברים, בית המשפט המחוזי שוכנע כי למכירת מניותיה של חברת כלל ביטוח קיימת השפעה מכרעת על שאלת הסולבנטיות של המבקשת, באומרו כך: "מימוש זה [כלל ביטוח] חייב להיעשות בעת הקרובה, ובסכום הולם שאם לא כן, לא תוכל חברת פיתוח לעמוד בתשלומים לשנה הבאה". כיוצא בדברים הללו, מקובלת עלי הנחת המוצא של בית המשפט המחוזי כי בחינת היכולת התזרימית של אשכול חברות במבנה 'פירמידיאלי' (כמו בענייננו) צריכה להעשות בזהירות יתרה, וכי בקביעת מועד המכירה יש להתחשב גם בכך שהעסקה תצריך מטבע הדברים אישורים מגורמים רגולטוריים, ומשכך מועד המכירה עשוי להתארך בכמה חודשים. לכן תפעל המבקשת בהתאם להנחיות בית המשפט המחוזי על רקע הרצון המשותף של כלל הצדדים המעורבים, ובפרט רצונה הגלוי של המבקשת, להביא בהקדם האפשרי לידי הכרעה בשאלה העיקרית - שאלת הסולבנטיות. בנסיבות אלה, אין זה מוצדק בעיניי שהמבקשת מנסה בבקשה זו להיבנות מקשיים המרחפים לכאורה מעל השלמת עסקת מכירת המניות עד ליום 22.8.2013, ובמקביל לטעון חדשות לבקרים כי היא איננה חדלת פירעון, כשם שאין אדם יכול לאחוז בחבל משני קצותיו בבחינת "ומה אתה תופש חבל בתרין ראשין" (בראשית רבה, פרשה מט, פסקה ו). מצדי אמליץ למבקשת למקד השתדלויותיה בהשלמת הליך מכירת מניותיה של חברת כלל ביטוח ובהשאת ערך עסקת המכירה כולה, ככל האפשר.

5.         כאמור, אני ער לכך שפרק הזמן שקצב בית המשפט המחוזי הוא יחסית קצר (כחודשיים וחצי) אך אין זה מסוג העניינים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור. מלוא המסכת העובדתית בעניין דנן, ובכלל זאת המסקנות המופיעות בחוות הדעת מטעם המומחים, עמדו לנגד עיני בית המשפט המחוזי אשר התרשם באופן בלתי אמצעי ממהלך הדברים ולא מצא לנכון לקצוב את פרק הזמן להשלמת עסקת המכירה למועד מאוחר יותר. המבקשת גם לא הוכיחה כי אין ביכולתה לעמוד ביעדים להשלמת עסקת מכירת המניות בתוך התקופה שנקבעה. אדרבה. המבקשת הצהירה מיוזמתה בדוח התקופתי לשנת 2012 כי "דירקטוריון אי די בי פיתוח, לאחר שערך בחינה של היתכנות ויכולת, הינחה את הנהלת אי די בי פיתוח לפעול במקביל למכירות אחזקותיה בכלל החזקות ביטוח עד לסוף חודש אוגוסט 2013...". דברים דומים צויינו בדוח הכספי הרבעוני הראשון לשנת 2013: "ביום 24 במרס 2013 הנחה דירקטוריון החברה, לאחר שערך בחינה של היתכנות ויכולת, את הנהלת החברה לפעול במקביל למכירות אחזקותיה בכלל אחזקות עסקי ביטוח עד לסוף חודש אוגוסט 2013...". זאת ועוד, המבקשת לא הוכיחה פגיעה קונקרטית, זולת האמירה הכללית כי "יקשה עליה להשלים את המכירה בתמורה אופטימאלית, אם בכלל" (סעיף 165 לבקשה). גישה פסימית אינה מומלצת. אין זה גם מתפקידה של ערכאת הערעור לדון בהשגות 'תיאורטיות' הנוגעות ל"פגיעה לא מבוטלת בעצם סיכוייה של החברה לבצע עסקה, בתנאי העסקה, ובניהול משא ומתן" (סעיף 162 לבקשה). אם וכאשר ירקמו קשיים אלה עור וגידים, תוכל המבקשת להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי - היא היא הערכאה המיועדת לבחינת כלל הנסיבות האופפות את השלמת עסקת מכירת המניות. אשר על כן, החלטתי לדחות את בקשת הרשות לערער, ועדיין - לאחר שייעשו כל המאמצים להשלים את הוצאת העסקה אל הפועל - שערי בית המשפט המחוזי לא ננעלו, ויכול להיות שהפה שאסר (קרי - הגביל את מועד המכירה) הוא גם הפה שיתיר (קרי - יעניק ארכה). בית המשפט המחוזי - אשר היה ער לקשיים שיכולים להתעורר בעסקת מכירת מניותיה של חברת כלל ביטוח - יעשה כחכמתו. בשלב זה, כדאי לרכז את עיקר המאמץ בהשלמת העסקה במועד שנקבע.

6.         הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

            ניתנה היום, כ"ה בתמוז התשע"ג (3.7.2013).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: